החלטה בתיק מ"ת 6623-12-11

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

נגד המשיב ואחר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון התפרצות, קשירת קשר לפשע, היזק בזדון, ושיבוש מהלכי משפט.  על פי האמור בעובדות כתב האישום, ביום 1.12.11, קשר המשיב קשר עם אחר, בשם אריה כדור, להתפרץ למחסן חקלאי. במסגרת הקשר הגיעו השניים לישוב עין תמר שבערבה וכאשר אותו אריה כדור ניסה להזיז דלת הזזה של המחסן ממסילתה המשיב שלפנינו שבר את החלון בצידו האחורי של המחסן.

עוד מיוחס למשיב כי בעת שהיה בחדר החקירות, יחד עם שותפו, סימנו אחד לשני באמצעות אצבעותיהם, סימן שמשמעותו שתיקה. בטרם אפרט את הראיות בתיק זה, בהתייחסות למשיב שבפנינו, אציין כהערה מקדימה שבית משפט כבר נדרש לראיות בתיק זה, וזאת במסגרת עניינו של המשיב 1, תוך קביעה כי בתיק זה, ישנן ראיות לכאורה, ביחס למשיב 1.

במהלך הדיון שבפניי, חלקה ב"כ המשיב 2, על קיומן של ראיות לכאורה, תוך שזו מאבחנת בעוצמת הראיות  בעניינו של המשיב 1, לבין עניינו של המשיב 2, ובהמשך גם ביחס לעילת המעצר. לדברי ב"כ המשיב, בשונה מהמשיב 1, אשר לגביו ישנה ראיה ישירה וחד משמעית לניסיון הגניבה, הרי ביחס למשיב 2, אין כל ראיה שכזו ולכל היותר ישנן ראיות נסיבתיות שאינן מובילות למסקנה אפשרית אחת.

עוד לדברי ב"כ המשיב, אין ראיות פוזיטיביות לקשירת הקשר, המשיב 2 לא נצפה נכנס למחסן או שובר את החלון, כך גם לא נטען שהמשיב החזיק בידו כלי פריצה, או מזמרה. אשר לקולות שנשמעו מתוך המחסן הרי גם המאשימה אליבא ב"כ המשיב לא קיבלה טענה זו והראיה היא שיוחסה עבירה של ניסיון התפרצות ולא התפרצות. עוד זו מצביעה על מחדל חקירה, שכן, העובד התאילנדי, שאחראי על הציוד לא נשאל ביחס לאותה מזמרה, ובהקשר לכך, לא נלקחו תביעות אצבע מאותה מזמרה.

מכיוון שמדובר בראיות נסיבתיות הרי שיש בכך אליבא ב"כ המשיב כדי להוביל לשחרור לחלופה. אשר לעילת המעצר, גם כאן מאבחנת ב"כ המשיב 2, את עניינו של משיב זה מעניינו של המשיב 1. הרשעתו האחרונה של משיב זה הינה משנת 2010, בגין עבירות משנת 2006, כאשר עבירת הרכוש הקודמת בעניינו של משיב זה, הינה משנת 2004, כך שמדובר במי שבשנים האחרונות הצליח להימנע מביצוען של עבירות, ובשים לב לכך שמדובר בעבירת רכוש שטיבה ניסיון פריצה למחסן, הרי עילת המעצר פחותה ביותר, וניתן להורות על שחרורו למעצר בית בפיקוח אחיו ואשתו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וקראתי בשנית את חומר החקירה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בתיק זה ראיות לכאורה גם בעניינו של משיב 2. למסקנה זו הגעתי ראשית נוכח קביעתי כי הימצאותם של השניים במקום, הינה בבחינת מבצעים בצוותא, וכי משנמצא שישנן ראיות ברורות לניסיון הפריצה, הנוגעות למשיב 1, ובשים לב לכך שדחיתי את טענת הנוכחות התמימה במקום, הרי שהראיות המפלילות בעניינו של המשיב 1, משליכות, כאמור, גם לעניינו של המשיב שבפנינו.

במילים אחרות, גם חלקו של המשיב היה מתמצה אך בישיבה באוטו ותצפית לעבר כלי רכב( וזאת בנפרד מהעובדה שבתיקנו יש ראיות נסיבתיות נוספות) עדיין משמצאתי ראיות לכאורה, שעצם הגעתם של השניים יחדיו אל אותו מחסן מבודד בערבה נועדה לנסות לגנוב מתוך המחסן, יש לקבוע קיומן של ראיות לכאורה גם לעניין זה היושב ברכב. כאמור, בעניינו של משיב זה, ישנן ראיות נסיבתיות נוספות, כך העובדה שהמשיב הגיע מחלקו האחורי של המחסן וכי במקום זה, נמצא החלון השבור, מהווה ראיה נסיבתית לחובת המשיב. כך גם בית משפט לוקח בחשבון את דברי המתלונן לפיהם המשיב 1 משוחח עם המשיב 2 תוך כדי שזה מנסה לעקור את הדלת (ור' דברי המתלונן), אשר מלמדת אף היא על הביצוע בצוותא של שני המשיבים. גרסתו של המשיב הנה כי הגיע לקנות ירקות יחד המשיב 1. גירסה זה מטבעה תתברר במסגרת התיק העיקרי אולם כל אותם תהיות שהעלתי ביחס למשיב 1 תקפות גם ביחס למשיב זה.

בצד קביעה כי קיימות ראיות לכאורה, אציין כי מקובל על בית משפט שעוצמת הראיות בעניינו של משיב זה פחותה מזו הקיימת בעניינו של המשיב 1, נובעת מעצם הביצוע בצוותא ונסיבתית בעיקרה.

ביחס למשמעות ראיות נסיבתיות ר' בש"פ 1238/06 אזערי נ' מדינת ישראל, בש"פ 9877/03 עקירו נ' מדינת ישראל, 8006/09 בוכניק נ' מדינת ישראל).

שוני נכבד  אשר מוצא בית משפט בעניינו של משיב זה בשונה מאותו משיב 1, נוגע לעברו הפלילי של המשיב, שלפנינו. המדובר במי שכאמור, הסתבכותו האחרונה הינה משנת 2006, זה לא מעורב בעבירות רכוש ייחודיות כדוגמת המשיב 1 אשר שב וחוטא בגניבות של ציוד חקלאי מתוך מחסנים ואף ריצה עונש מאסר ממושך ממנו השתחרר בסמוך לפני ביצוע המעשים נשוא כתב האישום.

בשים לב לעובדה שמדובר בעבירת רכוש יחידה, שאף לא הגיעה לכדי מימוש ובשים לב לעברו הפלילי כפי שפורט, הרי שישנה עילת מעצר, אולם זו עוצמתה אינה גבוהה, ומשכך גם האפשרות לשקול חלופה.

בעניינו של משיב זה התייצבו בפני בית משפט אשתו של המשיב ואחיו. בית משפט התרשם כי המדובר במפקחים רציניים, ראויים, אשר גם אם בסופו של דבר יש בחלופה המוצעת כדי להחזירו לסביבתו הטבעית, בשים לב לרמת המסוכנות ועילת המעצר מחד, אל מול רצינותם של המפקחים מאידך, המדובר בחלופה אשר יש בה ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מן המשיב. 

לציין כי ב"כ המבקשת הצביע במהלך הדיון לבעייתיות הנובעת מהחזרתו של המשיב לסביבתו הטבעית ואכן זהו נתון אשר יש לקחתו בחשבון ובזהירות בטרם יושב מי שביצע עבירה אל ביתו. ביחס לכך, אציין כי השבתו של המשיב לסביבתו הטבעית נגזרת מעוצמת המסוכנות ועילת המעצר אשר בעניינו של משיב זה (ובשונה ממשיב 1) אינה מהגבוהות.

נוכח ההתרשמות מן הערבים בצד ערבויות כספיות גבוהות שתהוונה נדבך משמעותי בחלופה, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א. מעצר בית מלא בכתובת העליה 72 דירה 39 באר שבע.

ב. המשיב יהיה בפיקוח מלא ותמידי של המפקחים מר וענונו אודי ת"ז 046232518, כרמית וענונו ת.ז 031516537.

ג. הפקדה כספית בסך 12,000 ש"ח

ד. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בגובה של 30,000 ש"ח.